Heidelberger Brückenaffe

קוף הגשר של היידלברג יושב על גדת הנקר, לרגלי הגשר העתיק, שהוא אחד מסמליה הראשיים של העיר. הוא מחזיק מראה ביד אחת ועושה את סימן הקרניים ביד השנייה. ראשו חלול, ותיירים ומקומיים אוהבים לתקוע את הראש בתוכו ולהצטלם.

כבר במאה החמש עשרה ישב קוף אבן במגדל של הגשר העתיק, מגדל שנועד לעורר יראה וכבוד אצל מי שהגיע אל העיר. הקוף הישן נועד לייצג לעג, והוא הציג את ישבנו החשוף אל עבר מיינץ שמעבר לנהר. המחווה כוונה אל הבישופים שם, והודיעה שאין להם שום מרות על הנסיכים הבוחרים של פפאלץ. המראה שבידו נועדה לעודד כל עובר להסתכל פנימה ולבחון את מעשיו. במלחמת תשע השנים נחרבו הקוף והמגדל יחד, ובמשך תקופה ארוכה לא ניצב שם אף קוף. עמותת אלט-היידלברג חתרה להחיות את המסורת, וגרנוט רומפף עיצב את הגרסה החדשה, שהוצבה בשנת 1979. הפעם הוא אינו אוחז בישבנו: היד הימנית עושה את סימן הקרניים, שנועד להרחיק את עין הרע. לצד הפסל מוצג שיר של מרטין ציילר מהמאה השבע עשרה, שמזמין את המסתכל להביט מסביב ולגלות עוד קופים דומים לו. הרעיון ברור: גם בכם, כמו בו, מסתתר קצת קוף.

אם תגעו בסימן הקרניים, מבטיחה האגדה המקומית, תשובו יום אחד להיידלברג. הנוגע במראה יתעשר, ומי שילטף את העכברים הקטנים שלצד הקוף יזכה לילדים רבים. העכברים הקטנים הם חתימת האמן, והם גם זיכרון למחסן התבואה ששכן פעם בקרבת מקום.