مسجد الرفاعي

בלב קהיר, מול מסגד הסולטאן חסן מהמאה הארבע עשרה, ניצב מסגד א-ריפעי, שנבנה במאה התשע עשרה כמקבילה צעירה לשכנו. אור השמש משתחק על החזית, על המינרטים ועל קירות האבן המגולפים, והאוויר נושא הד עדין מן הכיכר הפתוחה. מבקרים רבים מכנים אותו המסגד המלכותי, שכן בתוכו טמונים קברי מלכי מצרים האחרונים.

את ההקמה יזמה חושיאר האנים, אמו של החדיב אסמאעיל, שביקשה מקום שיכבד את הקדוש הסופי אחמד א-ריפעי וישמש כמאוזוליאום למשפחתה. האדריכל חוסיין פאשה פהמי החל את העבודה, והיא הושלמה בימי החדיב עבאס חלמי השני. עם השלמתו הובאו אליו שיש אירופי, והמלט רשם בו את השימוש הראשון במבנה אסלאמי במצרים. הרכב החומרים הזה מספר על שאיפת השליטים להכניס את ארצם לעידן חדש בלי להעלים את שורשיה הרוחניים. בפנים ממתין אולם תפילה עצום: רצפת שיש צוננת מתחת לרגליים וכיפה המעוטרת בסגנון ממלוכי משוחזר, המזכיר את תפארת קהיר של ימי הביניים.

בין הקברים אפשר למצוא את שמותיהם של החדיב אסמאעיל ואמו ושל המלכים פואד ופארוק. גם מוחמד רזה פהלוי, השאה האחרון של איראן, קבור כאן לצידם. כשאתם פונים שוב אל הכיכר, השכן הוותיק עומד מולכם: שני דורות של אמונה בשיחה חוצת זמנים.