Basilica di Sant'Ambrogio

בלב מילאנו משתרעת בזיליקת סנט'אמברוג'יו, אחת הכנסיות העתיקות והחשובות בעיר, שרק הדואומו מתעלה עליה. הבישוף אמברוזיוס הקים אותה בין 379 לבין 386. באותם ימים כיהנה מילאנו, אז מדיולנום, כבירת האימפריה הרומית המערבית. תחילה נקראה בזיליקת המרטירים, על שם הקדושים המעונים הקבורים בבית העלמין הסמוך. במאה האחת עשרה בנה אותה מחדש הבישוף אנסלמו השלישי דה רו, הפעם בסגנון הרומנסקי. תוכניתה שומרת על הבסיס הקדום: שלוש ספינות אפסידליות וחצר קדמית, דפוס המאפיין בזיליקות נוצריות קדומות.

השער הראשי נושא תבליטים עשירים ומוליך אותך פנימה. בתוך האולם ניצב מזבח סנט'אמברוג'יו, יצירתו של וולווינו מהשנים 824 עד 859: עבודת צורפות קרולינגית הנושאת קדמית זהובה ואבנים משובצות. הציבוריום מן התקופה האוטונית נשען על ארבעה עמודי פורפיר אדומים, ותבליטי סטוקו מעטרים את צדדיו. באפסיס מציג פסיפס מן המאה האחת עשרה את כריסטוס הגואל על כסאו, ולצדיו המרטירים פרוטאסיו וג'רוואזיו והארכנגלים מיכאל וגבריאל. סצנות מחייו של אמברוזיוס מתלוות אל הפסיפס ומשלימות את התמונה.

המתחם כולל גם את מנזר סנט'אמברוג'יו, את הקנוניקה ואת כנסיית סן סיג'יסמונדו. בימי הביניים המוקדמים הוכתרו כאן מלכי איטליה, ובשנת 1328 נחתם בה שלום סנט'אמברוג'יו שסיים את הסכסוכים הפנימיים של מילאנו. הפצצות של שנת 1943 פגעו במבנה, ושיפוצים נרחבים החזירו לו את פארו. בקפלת סן ויטורה אין צ'ל ד'ורו, מהמאה החמישית, ממתין לך רגע שלא תשכח. שם זוהרת כיפת זהב מעל פסיפסי שישה קדושים, ואחד מהם נושא את התיאור הקדום ביותר הידוע של אמברוזיוס עצמו.