melicatessen

לפני שאתם נכנסים פנימה, כדאי להאט רגע ליד הדלת. מבעד לפתח מגיע ניחוח של שמן זית, עשבי תיבול מיובשים וקפה טחון דק. מאחורי הזכוכית ניצבים מדפים עם ספלי קרמיקה מזוגגים, בקבוקי שמן ירוק כהה וצנצנות דבש שזוהרות זהב. זה מליקטסן, חנות מעדנים יוונית בסמטה צרה בגרמניה. הכניסה חופשית, וגם ביום גשום שווה להיכנס להסתכל, להריח ולשאול.

מאחורי החנות עומד גיאורגיוס פפדופולוס, שהגיע מצפון יוון עם מטרה אחת: להביא את תרבות האוכל של מולדתו לסמטה הזאת. הוא פתח את הדלת בפברואר 2020, ומאז הוא אוסף את מה שעושה את המטבח היווני. גיאורגיוס בוחר מוצרים מיצרנים קטנים ומעסקים משפחתיים שהוא מכיר אישית, בלי ייצור המוני ובלי מדפי סופרמרקט. זה ניכר כשהוא מדבר על שמן זית ומזכיר את שם החקלאי. הפילוסופיה יוונית ופשוטה להפליא: מעט מרכיבים שהולכים יפה יחד. שמן זית עשיר, עשבי תיבול ארומטיים וזיתים הופכים לחם, ירקות וסלט לארוחה משותפת. לצדם ממרחים ומנות פתיחה קטנות לשולחן המזה, אותן צלוחיות שסביבן מדברים ביוון שעות ארוכות. תאנים מיובשות בשמש מונחות ליד זני דבש שקשה למצוא בשום מקום אחר.

ואז מגיע תור הקפה, שתופס כאן מקום של כבוד. על המדף מחכות האריזות הקטנות של נקטר: מוקה יווני מארגוס, טחון דק כאבקה ומוכן בדרך המסורתית בבריקי. זה הקומקום הנחושת הקטן, בגודל של ספל, שבו הקפה מתחמם לאט עד שלמעלה נוצרת שכבת קצף צפופה המכונה קאימקי. יש גרסאות עם ברגמוט, ערמונים או מסטיקה מהאי כיוס. ובפינת הקפה אפשר לשבת לכוס ולקחת הפסקה קצרה. אליהם מצטרף תה הררים ללא קפאין: הסידריטיס הפרחוני מהפליון והמלוטירה העדינה מכרתים. מעבר למדפי המטבח מחכה קרמיקה כרתית בעבודת יד, וכל כוס בה ייחודית. וגם סטים למתנה: מוקה ברגמוט לצד כוס שנעשתה ביד מבית ספירו סרמיקס. מקלמטה מגיעים שמפו מוצק ומרכקים על בסיס שמן זית, עם חמר ראסול וחמאת שיאה. ומי שיוצא מכאן לוקח איתו את ריח השמן, הקפה והעשבים, ואת המחשבה על המוקה הבאה שתקצוף לאט בבריקי.