Domus Aurea

דומוס אוראה שבאיטליה הייתה מתחם הארמון העצום של הקיסר נירון, שנבנה אחרי השריפה הגדולה בשנת 64 לספירה. גנים, יערות, ביתנים ואגם מלאכותי השתרעו בין כמה גבעות והקיפו את אולמות הארמון. זהב, שיש, שנהב, פסיפסים, ציורי קיר, מזרקות ובריכות יצרו מרחב שנועד להפגין עושר ועוצמה. באחד האולמות המתומנים, לפי תיאורים עתיקים, תקרה מסתובבת חיקתה את תנועת השמים. בפרוזדור ענק ניצב פסל של נירון בדמות אל השמש.

לאחר מות נירון בשנת 68 לספירה, יורשיו הסירו שיש, פסלים, תכשיטים ושנהב וכיסו חדרים רבים בעפר. מעל חלקים מהמתחם נבנו מבנים חדשים, והאגם המלאכותי הוחלף באמפיתיאטרון הפלאבי, הקולוסיאום. דווקא הקבורה הגנה על ציורי הקיר מפני אור ולחות, עד שציורים אלו התגלו מחדש בתקופת הרנסאנס. אמנים כמו רפאל וג'וליו רומאנו העתיקו את העיטורים, וכך תרמו להיווצרות סגנון הגרוטסקות. כיום עוברים בחדרים תת־קרקעיים אפלים, שבהם דמויות מיתולוגיות כמו אכילס, אודיסאוס, הקטור ואנדרומכה נותרו על הקירות.