Gedenkstätte Arbeitserziehungslager Nordmark

בדרום קיל שבגרמניה, על קרקע לחה לחופי הרוסה, שוכן אתר ההנצחה של מחנה "נורדמארק" לחינוך מחדש בעבודה (Gedenkstätte Arbeitserziehungslager Nordmark). הגסטפו הקימה את המחנה ביוני 1944, ביוזמת מנהיגה פריץ שמידט, כדי להקל על הצפיפות בבית הסוהר המשטרתי ובצריפי "דראכנזה". תפקידו העיקרי היה משמעתי: שבירת עובדי הכפייה הזרים שהועסקו בחקלאות ובתעשיית החימוש. אם תגיעו למקום, תמצאו שטח פתוח שהכניסה אליו חופשית, ושלושה לוחות מידע עם טקסטים ותמונות.

העצורים הגיעו מארצות רבות, רובם אזרחים סובייטים ופולנים, וכרבע מהם היו נשים. אדם יכול היה להישלח לשם על ההפרה הקלה ביותר של המשמעת במקום העבודה. שגרת היום-יום דמתה לזו של מחנה ריכוז: עשר שעות עבודה קשה ביום, בעיקר פינוי הריסות ברחבי קיל. מזון דל, תברואה גרועה וטיפול רפואי חסר גרמו למותם של רבים, ולצידם נפוצו מכות והוצאות להורג שרירותיות. באפריל 1945 הביאו אל המחנה עצורים נוספים ממקומות כליאה אחרים, בהם כמעט מאתיים ממחנה המשנה פולסביטל. זמן קצר לפני הגעת הצבא הבריטי, ב-4 במאי 1945, רצחו השומרים כשלוש מאות עצורים. בסך הכול נכלאו בנורדמארק כחמשת אלפים בני אדם, ולפחות 578 מהם לא שרדו. ב-1947 עמדו אנשי הסגל לדין בפני בית משפט צבאי בריטי. מפקד המחנה יוהנס פוסט וסגנו אוטו באומן נידונו למוות והוצאו להורג. בית המשפט הרשיע את פוסט ברצח ארבעה טייסים מבעלות הברית ב-1944.

אחרי 1945 טיפחו את זכר המקום אך ורק יוזמות פרטיות: אבן שהציב כומר הרוסה ב-1971, ולוחית שהעיר התקינה ב-1985 בעקבות לחץ ציבורי. האתר הנוכחי הוקם ב-2003, במימון האיחוד האירופי והעירייה, ותוכנן בידי הקבוצה לחקר הנאציזם בשלזוויג-הולשטיין (AKENS), שתבעה את הקמתו מאז ראשית שנות השמונים. העיר אחראית לאתר באמצעות הארכיון העירוני, ואנשי AKENS מובילים בו סיורים מודרכים. בקרבת מקום נחשפו ב-1989 יסודות בית ההארח של האס אס, ומלבדם לא שרד אף מבנה מימי המחנה. בלב האתר עומדת אבן הנצחה המורכבת משני חלקים: אבן פינה שהניחו עובדי כפייה פולנים ב-1946, ולצדה לוח זיכרון לנרצחים מלאומים שונים. על הלוח חקוקים שלושה עשר שמות, והם מייצגים את חמשת האלפים שהוחזקו במקום.