Ostfriedhof

ברובע הפנימי המזרחי של דורטמונד משתרע בית הקברות אוסטפרידהוף על פני כשישה עשר הקטארים של עצים ודשא. בשנת 1876 מקימה העיר את בית הקברות העירוני השני שלה, אחרי הווסטנטוטנהוף שהוא הווסטפארק של ימינו. הרקע: האוכלוסייה עולה מארבעת אלפים תושבים ב-1811 אל למעלה מחמישים אלף ב-1876.

הקבורה הראשונה מתוארכת ל-1 באפריל 1876, והקברים העתיקים ביותר נמצאים בחלקות 2 ו-5. ב-1898 נפתחת חלקה יהודית, המסומנת 14, והיא משמשת לקבורה עד 1943. הפיכת המקום לגן מתחילה ב-1912, והיא מושלמת רק ב-1921, אחרי עיכובי מלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה פוגעים הפצצות והוונדליזם דווקא בחלקה היהודית, והשיקום נמשך עד שנות החמישים.

החלק ההיסטורי רשום כאתר מורשת של העיר: שבילים מצללים, שער, מזרקה, אולם אבל, בית שומר ו-362 מצבות יחידאיות. רבות מהמצבות האמנותיות הן מעשה ידיו של הפסל היהודי בנו אלקן. כאן קבורים, בין השאר, הנרייטה דוידיס, חלוצת ספרות הבישול, ומרי ריינדרס, פעילת זכויות נשים ומייסדת בית ספר. בשטח ניצבות גם אנדרטאות לאסונות כרייה ולקורבנות היהודים של המשטר הנאצי. האתר נמנה על נתיב המורשת התעשייתית, והוא משמש גם גן ציבורי שהתושבים פוקדים ביום יום. מהכניסה שברחוב רוברט-קוך יוצא ציר ראשי, ובהליכה לאורכו תעברו בין קברים מונומנטליים מעוטרים בפסלים.