Forte San Procolo

פורטה סן פרוקולו הוא מבצר מהמאה התשע־עשרה בצפון ורונה, על הגדה הימנית של נהר האדיג׳ה ולמרגלות רכס סן מסימו. הוא משקיף על החזית הבסטיונית סן פרוקולו־ספניה, ומחובר לחגורת החומות והבסטיונים הראשית שהגנה על העיר. המבצר משתרע בצורת מצולע אסימטרי בעל שבעה צדדים, וסוללת העפר הגבוהה שלו מקיפה מעוז מרובע מרכזי.

פרנץ פון שול תכנן אותו, ולאחר מותו ב־1838 פיקח יוהאן פון הלאוואטי על הבנייה, שהתקיימה בין 1840 ל־1841. המבצר נועד לכסות שפל קרקע ליד סן מסימו, שאליו תותחי חומות העיר התקשו לירות ושבו יכלו כוחות אויב למצוא מחסה. עמדות הארטילריה הפתוחות על הסוללה איפשרו ירי לכל הכיוונים, וכך כיסו את כל האופק מסביב למתחם. הוא שולב במערכת הקוואדרילטרו האוסטרית, שהרחיבה את הגנת ורונה מעבר לחומות וייעדה אותה לקלוט ולספק צבא גדול.

חפיר יבש וסוללה חיצונית הגנו על היקף המבצר, וארבע קפוניירות מקסמטות איפשרו לרובאים לירות לאורך החפיר. בפנים חילקו ארבע טרוורסות מקסמטות את החצר, ולכל אחת מהן היה מחסן אבק שרפה משלה. הכניסה הדרום־מזרחית פנתה אל חומות העיר והוגנה בגלריית רובים, ומעבר מקורה הוביל ממפלס החפיר אל החצר. משם איפשר גשר מתרומם מעל החפיר להיכנס אל המעוז המרובע בן שתי הקומות שבמרכז.