Kurpark

הקורפארק שוכן ברובע באד קנשטט של שטוטגרט ומשתרע על פני כחמישה עשר הקטאר. הפארק מתחלק לשני אזורים עיקריים בעלי אופי שונה זה מזה. החלק התחתון בנוי בסגנון גיאומטרי: מדשנה רחבה מוליכה ישירות אל הקורסאל, וסביבה שני גני שעשועים, מגרש כדורסל, מזרקות ומתקני מים. החלק העליון, המחובר לתחתון במדרון תלול ובגן דיימלר, שומר על אופי טבעי עם שבילים מתפתלים. בלבו מדשנה ובה פביליון, וממרפסת התצפית שלו תראו את שטוטגרט כולה. בין שני החלקים עומד הקורסאל, ומאחוריו גן בירה ובו פביליון מוזיקה ישן ומגרש מיני גולף.

הכל החל בשנת 1819, כשהוקם מבנה מעל מעיין הווילהלמסקואלה הממשיך להזין את מרחצת המלח של קנשטט. עד שנת 1821 נסללה טיילת בת שני טורים אל מלון וילהלמסבאד, והיא זו שהתפתחה לחלק התחתון של הפארק. כך צמחה קנשטט לעיירת מרפא, שהגיעה לשיאה בשנות השבעים של המאה התשע עשרה וקיבלה את המעמד הרשמי רק בשנת 1933. את הקורסאל תכנן ניקולאוס פון טורה, והוא הושלם בשנת 1835 בזכות תרומות כספיות של המלך וילהלם הראשון. לכבודו הוצב מול הבניין פסל רוכב שניצב שם עד היום. החלק העליון נוסף אחרי בניית הקורסאל, והמדרון והמישור שבו השתלבו בפארק עד שנת 1915. שלושה סגנונות נפגשים בשטח: השדרה הקלאסית של החלק התחתון, האופי האנגלי הטבעי של העליון, ואלמנטים של יוגנדשטיל כמו מזרקת יונו.

חלק מעצי הפארק ניטעו כבר במאה התשע עשרה. עץ לינדן ומדליון שיש מנציחים את ברטולד אאורבך, שהרבה לבקר בו. מגדל דיימלר נבנה בשנת 1892 והורחב בשנות השלושים של המאה העשרים. גן הווילה של דיימלר צורף אל הפארק בשנת 1974, ובבית הגן לשעבר שוכנת האנדרטה לגוטליב דיימלר. בין השבילים משתלבים גם פסל חזה של רוברט שטולץ ופסל ברונזה של אינגריד זדיג. ובפרגולה שבחלק התחתון קבועים אריחים שיצרו תלמידי הגימנסיה על שם יוהנס קפלר.