Benno Rosenbaum

במדרכה שלפני הבית ברחוב קלכשטרסה 11 בממינגן שבגרמניה משובצות אבני נגף, לוחיות פליז קטנות השוכבות בגובה הרצפה. הן מנציחות את בנו רוזנבאום ואת אשתו מרתה, שהשתייכו לקהילה היהודית של העיר ונמלטו ממנה בימי המשטר הנאצי. האבן מסמנת את ביתם לשעבר, והיא נטועה בדיוק בנקודה שאליה הסיפור קשור.

רוזנבאום נולד בשנת 1883 למשפחה יהודית מוכרת בעיר, ואחיו וילהלם ניהל את אחד מעסקי הסיטונאות הגדולים לגבינה באזור. כבר בשנת 1921 כיוונו אל וילהלם מהומות אנטישמיות שזכו לכינוי מהומות רוזנבאום, והעלילו עליו האשמת הונאה כוזבת. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 הוטל חרם על העסקים היהודיים, ווילהלם נאסר ונשלח למחנה הריכוז דכאו. הוא הצליח להימלט משם עם רעייתו לארץ ישראל. בנו ומרתה נמלטו לאורוגוואי בשנת 1941, אך הטראומה של העזיבה והטרור הנאצי המתמשך פרקו אותו, והוא נפטר בשנת 1944.

אבני הנגף הן מפעל שיצר האמן גונטר דמניג, ששיבץ לוחיות כאלה במדרכות בכל רחבי אירופה. כל אבן נושאת שם ותקציר חיים קצר של אדם, והיא נטועה במקום שבו אותו אדם התגורר. כשאתה עוצר מול הבית בקלכשטרסה 11, השם ותקציר החיים נמצאים ממש לרגליך.