La Mujer y su Sombra

על טיילת בספרד, באוויר שנושא מלח מן הים, פוגשים צללית פלדה זקופה בגובה 2.34 מטר וברוחב 1.42 מטר. זהו פסלו של סזאר מנריקה, La Mujer y su Sombra, שהעיר רכשה בשנות התשעים והציבה ב־1993. הדמות מורכבת מלוחות פלדה, והחיבורים המרותכים ביניהם נראים לעין ותופסים אור וחלודה כאחד. החומר הוא פלדת קורטן, מתכת שמפתחת בחמצון פטינה כתומה־חומה המשמשת לה מעטפת הגנה.

הרוח המלוחה הייתה חלק מסיפורה של היצירה מיום הצבתה, והיא השאירה על הלוחות קורוזיה וכתמי צבע. ב־2019 נשלח הפסל לסדנה מיוחדת לשיקום מקיף. הטכנאים ניקו את המשטח בהתזת חלקיקים שוחקים במהירות גבוהה, החליפו את הלוחות הפגועים ביותר ותיקנו נזקים קטנים. אחר כך אוחדו המשטחים החדשים עם הישנים, והפלדה הושארה לפתח את החמצון האופייני לה בתנאים מבוקרים. רק לאחר מכן קיבלה הדמות טיפולי הגנה ושבה אל הבסיס שלה. בהמשך תוקן בסיס הבטון עצמו, והפסל נקבע בו מחדש אחרי שהתשתית אובטחה.

אחרי כל העבודה הזאת משמשת החלודה עצמה חלק מקולה של היצירה, עור מכוון שמקשר את דמות המתכת של מנריקה לרוח, למלח ולאור. התקרבו והביטו בתפרי הלוחות ובנקודות שבהן מתכת חדשה פוגשת ישנה. מן התפרים האלה אפשר לקרוא את תולדות החשיפה לים, את הטיפול ואת השיקום.