Chiesa di Santa Maria dei Miracoli

כנסיית סנטה מריה דיי מיראקולי עומדת ברובע קאנארג'ו של ונציה, צמודה בין תעלה לרחוב כך שנראית כאילו עולה מן המים. רבים מכנים אותה כנסיית השיש, והמבט מסביר מיד מדוע: קירותיה, מבחוץ ומבפנים, מצופים שיש בגונים שונים, מחזה נדיר בעיר הלגונה. פייטרו לומבארדו הקים אותה בין 1481 ל-1489 כדי לתת בית לאיקונין של הבתולה שהחל, לפי הסיפור, לדמוע כשהוצג בחוץ. הדמעות משכו קהל, כספי ציבור נאספו, ומתוך ההתלהבות נולד בניין שלם לתמונה המופלאה.

המבנה נחשב דוגמה מוקדמת לרנסנס הוונציאני, נגד הזרם: בעת שרוב כנסיות העיר עוד נבנו בסגנון הגותי, הוא בוחר בקנה מידה אנושי. חלק מהשיש הגיע מפסולת הבנייה של סן מרקו, ופיסות אחרות הובאו לוונציה במקור עבור בניינים אחרים, ממקומות רחוקים כמו מצרים וסוריה. בחזית משובץ טור עמודים שטוחים הצמודים לקיר, ומעליו גמלון חצי עגול ובראשו שלושה פסלים: אל האב במרכז ושני מלאכים לצדיו. החלונות העגולים מהדהדים כנסיות שתכנן דונאטו ברמנטה במילאנו. אם תתקרבו תמצאו את ידו של טוליו לומבארדו, בנו של פייטרו: קישוטים מתפתלים, קשקשי דגים, מלאכים ובנות ים חרוטים בשיש. ב-1484 הורחבו התוכניות ונוסף מנזר לנזירות של קלרה הקדושה, שחובר אל הכנסייה במעבר עילי שכבר איננו. בפנים פרוש אולם יחיד מתחת לקמרון חבית רחב, והמזבח הראשי ניצב בראש גרם מדרגות, משני צדדיו שני דוכני דרשה. האור הנכנס מהחלונות מעניק לחלל הקטן זוהר שהקנה לו את הכינוי תיבת תכשיטים. את התקרה מכסים 52 לוחות עץ, ובכל אחד דיוקן של קדוש או נביא, פרי מכחוליהם של וינצ'נצו דלה דסטרה ולאטנציו דה רימיני.

בין 1990 ל-1997 נערך במקום שיפוץ מקיף בהובלת ארגון סייב וניס, אחרי שמלח שחדר לשיש איים לפוצץ אותו מבפנים. אנשי הארגון פירקו את כל הציפוי, שטפו את הלוחות במכלי מים מזוקקים והחזירו אותם אל הקירות. העבודה חרגה מכל תחזית והסתכמה בארבעה מיליון דולר. מי שמביט בתבליט העגול שליד הכניסה רואה את קלרה הקדושה אוחזת בדגם של הכנסייה עצמה.