Frieda Schloss geb. Katz

לפניכם מונחת אבן נגף לזכר פרידה שלוס, לבית כץ, בתוך ריצוף המדרכה. לוחית פליז קטנה נושאת את שמה.

המידות הצנועות של האבן אינן מספרות את כל חייה, אך הן מציינות אדם שהיה כאן. השם מחזיר למרחב היומיומי זיכרון של בית, משפחה ושגרה.

האמן גונטר דמניג יצר את הפרויקט האמנותי, ובמסגרתו הוצבו אבני נגף ברחבי אירופה. הפרויקט מחזיר שמות למקומות שבהם חיו אנשים לפני השואה.

כאשר אתם מבחינים באבן של פרידה שלוס, המדרכה נעשית נקודת מפגש בין עבר להווה. הפליז מחבר בין שם פרטי לבין מקום ציבורי.

האבן מזכירה שהזיכרון יכול להופיע מתחת לרגליים, לצד מסלול ההליכה הרגיל. היא מבקשת מכם לעצור ולהביט.

הכיתוב על האבן אינו מתאר את כל חייה של פרידה, אך הוא משאיר את שמה גלוי. כך נשמרת נוכחותה בתוך הרחוב.

אבני הנגף אינן ניצבות כאנדרטאות גדולות, אלא משתלבות בחומר שמרכיב את המדרכה. המקום היומיומי מקבל משמעות היסטורית.

פרידה שלוס, לבית כץ, מופיעה כאן בשם מלא שמחזיר אותה מן האלמוניות אל הזיכרון. כל צעד ליד האבן פוגש שם של אדם.