Ernst Simon Salomon

אתה עומד על מדרכה בגרמניה, ובין רגליך מושקעת אבן נגף, לוחית פליז קטנה ומבריקה. על הלוחית חקוקים שם, תאריך וגורל: ארנסט סימון סלומון. המדרכה נראית רגילה, אבל הזיכרון כאן עולה מן האדמה.

שני האחים, ארנסט סימון וליאו, נולדו כתאומים בשלישי באוקטובר 1894. השניים למדו בגימנסיית קייזר וילהלם, ועולם נפתח לפניהם. אחר כך הגיע המשטר הנאצי והפך אותם למטרה כפולה: כיהודים, וגם כהומוסקסואלים. הרדיפה הזאת הכריעה את גורלם: ליאו נספה בכלא וולפנביטל בשנת 1942, ואחיו נרצח באושוויץ בשנת 1943. בשישי בנובמבר 2017 נקבעו שתי אבני נגף לפני הבית שבו חיו. שלוש שנים לאחר מכן נוספו אבנים באתר הגימנסיה, שאיננה קיימת עוד, ביניהן שתיים לתאומים כתלמידים לשעבר ואחרות לחברי לימודיהם היהודים.

בשנת 2025 הופיעו לראשונה תצלומים של האחים, מן הארכיון אל האור. אחרי עשרות שנים שבהן נשארו רק שמות, יש להם גם פנים. כל עובר שמאט ליד האבן פוגש אדם אמיתי שנדחק מן העולם בשל שנאה. מי אנחנו רואים, ומי אנחנו זוכרים, כשאנחנו הולכים ברחובות האלה?