Spitalkirche St. Johannes der Täufer

בפסאו שבגרמניה, שם נפגשים שלושה נהרות, עומדת כנסיית בית החולים על שם יוחנן המטביל (Spitalkirche St. Johannes der Täufer). היא שייכת לקרן סנט יוהניס, בית חולים שנוסד ב-1198 בידי קפיטול הקתדרלה המקומית. שטר תרומה מיום 29 במרץ 1200 מתעד את השם שניתן למקום, ועליו חתם הדוכס ליאופולד השישי מאוסטריה. ליאופולד, שגדל אצל הבישוף לעתיד אולריך השני, היה הפטרון הנסיכותי הראשון של הקרן. המוסד, שהוקם על פי דוגמת מסדר ההוספיטלרים, עבר ב-1278 לידי העיר ומתקיים עד היום כבית אבות. הכנסייה עצמה נבנתה בין 1206 ל-1215, תחת הבישוף מנגולד, בסגנון הגותי המוקדם, אך המראה הנוכחי אינו קדום לאמצע המאה ה-14.

ב-1478 נוספה קפלה צפונית, וכנראה בראשית המאה ה-16 חודש המגדל שבפינה הדרום-מערבית. שריפה גדולה פקדה את העיר ב-1662, ואחריה עוצבה הכנסייה מחדש בסגנון הבארוק, תהליך שארך עשרות שנים. תרומות המאמינים העשירו את הפנים, ובשלב מסוים עמדו בה אחד עשר מזבחות, כל אחד בסגנון אחר. ב-1839 הורה הקפיטול לפנות את רוב הריהוט הבארוקי, פרט לחמישה מזבחות גדולים. בין 1860 ל-1864 חידש הבישוף היינריך פון הופשטטר את הכנסייה והקדיש אותה מחדש ב-21 ביוני 1864. הוא בחר בעצמו את יצירות הפנים: פסלים גותיים מאוחרים מפרנקוניה לצד עבודות מינכניות של פידליס שנלאוב ויוזף קנאבל, הכל במסגרות נאו-גותיות מפוארות. הבישוף, חובב הגותיקה, שיבץ גם יציקות גבס של יצירות מאת טילמן רימנשניידר, פייט שטוס ואדם קרפט. הוא הביא מצבות שיש אדום מכנסיות אחרות בעיר, והן קבועות בהיכל. העיצוב הזה, המכונה לעיתים גותיקת הבישוף היינריך, משקף את הרוח הדתית-הלאומית של אמצע המאה ה-19.

מעל הדלת אל חצר המוסד ניצב תבליט אבן מסביבות 1400, המציג את איש הייסורים בין מריה ליוחנן. שישה תבליטים נוספים מתארים סצנות מחיי הקדוש המטביל, מחיי הקיסר היינריך השני ורעייתו קוניגונדה, ומחיי הקדוש סבלדוס. את הקירות מעטרים אפיטפיונים מהמאות ה-14 עד ה-16, וכמעט מאה מהם תועדו בספר הכתובות של פסאו. בחזית מסתתרת הפתעה: שתי דלתות נבנו מטעמי סימטריה, אך רק המערבית נפתחת, והמזרחית אטומה, בלי פתח מאחוריה.