Wasserkunst

Wasserkunst ניצבת בגרמניה כמערכת מים שבה מזרקות, אגנים ומפלים נעים בין מדרגות אבן. המראה מחברת כאן בין טכנולוגיה, אדריכלות וחיי העיר.

מקור המים הוא תעלת ליינאקנאל, שהובילה מים מיער תורינגיה אל העיר לאורך נתיב שתוכנן בימי הביניים. התעלה סיפקה לעיר מים וסייעה להתמודד עם צרכים עירוניים. במאה התשע עשרה עיצב הוגו מאיריש את המתחם מחדש, ואבני טחנת ברגמילה הישנה שולבו בבנייה. אבני הטחנה קיבלו כאן חיים חדשים בתוך מערכת המים.

המים יורדים לאורך המדרון, עוברים מאגן לאגן וממשיכים אל המזרקות והאשדות הסמוכות. בכל אגן נשמר כאן קצב שונה של זרימה. מתחת לבית לוקאס קראנאך פועלות משאבה וטורבינה היסטוריות, שמרימות את המים ומניעות את התצוגה. המכונות מחברות כאן בין שאיבה, תעשייה והנדסה היסטורית.

המתקן שוחזר לרגל מאה שנותיו, והמערכת ממשיכה להציג את תנועת המים במרחב הציבורי. בחורף המתחם שקט, ובאביב הוא מתעורר בטקס מסורתי הקשור לפסטיבל גותהארדוס. לוח זיכרון במקום מזכיר את ההיסטוריה הארוכה של תעלת ליינאקנאל ואת הקשר שלה לעיר. Wasserkunst מציעה מחזה מוחשי של מים, אבן ומכונות, שבו תשתית עירונית הופכת לנקודת עניין.