معبدا أبو سمبل

מקדשי אבו סימבל ניצבים במדבר של דרום מצרים, סמוך למימיו הכחולים של אגם נאצר. מולך מתרוממות ארבע דמויות יושבות של רעמסס השני, שנחצבו ישירות בקיר אבן החול ומתנשאות כמעט עשרים מטרים. לרגליהן ובין רגליהן מופיעות דמויות קטנות יותר של המלכה נפרטארי, אמו וילדיו. החזית פנתה מזרחה, אל השמש העולה, ושילבה פולחן לאמון־רע, רע־הורחתי ופתח עם הצהרה על כוחו של הפרעה.

בפנים האוויר מתקרר, וקירות האבן מציגים סצנות מגולפות של קרבות ושל מנחות, שנחרתו לפני יותר משלושת אלפים שנה. עמוק יותר נמצא המקדש הפנימי, ובו ארבעה אלים יושבים; פעמיים בשנה חודרת קרן שמש לאורך המבנה ומאירה שלושה מהם. פתח, אל האפלה, נשאר בצל, פרט שממחיש את הידע האסטרונומי שעמד מאחורי התכנון. בשנות השישים איים אגם נאצר להטביע את המקדשים, ולכן המתחם נחתך ליותר מאלף גושי אבן והורכב מחדש במקום גבוה יותר. רוח המדבר והשקט מדגישים את המראה האחרון שנשאר בזיכרון: נדמה שההר עצמו נושא את פניו של מלך.