Palazzo Ducale

פאלאצו דוקאלה ניצב בוונציה, בין הפיאצטה לאגן סן מרקו, ומציג אדריכלות גותית־ונציאנית לצד שכבות ביזנטיות ורנסנסיות. החזיתות נשענות על קומת קשתות מאבן איסטריה, ומעליהן נפתחות לוג'יות עם לבנים בדוגמת אדרה. האגף העתיק ביותר פונה אל הלגונה, ופינותיו מעוטרות בפסלים מן המאה הארבע־עשרה.

המבנה הראשון הוקם בשנת 810, כאשר הדוג'ה אג'נלו פרטיצ'יפאציו העביר לכאן את מושב השלטון ממלאמוקו. שרפה במאה העשירית פגעה בו, ובשנת 1172 החל הדוג'ה סבסטיאנו זיאני בשיקום ששינה את סביבת כיכר סן מרקו. הרחבות מן השנים 1340 ו־1424 יצרו את האגפים הגותיים, ואילו פורטה דלה קארטה חיברה ביניהם בשנת 1442. שרפות נוספות בשנים 1483, 1547 ו־1577 הובילו לשחזורים, אך הגותיקה המקורית נשמרה גם לאחר הצעותיו של אנדראה פלאדיו. כאן פעלו מוסדות הרפובליקה של ונציה, שכנו דירות הדוג'ה, אולמות המועצה ובית הכלא, והגשר האנחות חיבר את הארמון לבית הסוהר.

מאז 1923 פועל המקום כמוזיאון, ובאולמותיו מוצגות יצירות של טיציאן, טינטורטו וג'ובאני בליני לצד פריטים היסטוריים. בחצר ניצבות שתי בארות מן המאה השש־עשרה, ומדרגות הענקים משנת 1485 נשמרות בידי פסלי מאדים ונפטון של סנסובינו.