Forte Manin

פורטה מנין שוכנת בשולי הלגונה הוונציאנית, על אדמה שהייתה בעבר ביצתית, סמוך למֶסְטְרֶה ולוונציה. זהו מבצר מהמאה התשע עשרה, שנבנה לאחר נפילת הרפובליקה של ונציה כדי להגן על העיר מפני התקפות ארטילריות מן היבשה. תעלות מים חוצות את האזור, ובהן קאנאל סאלזו, שקישר בין מסטרה ללגונה. סביב המבצר אפשר לראות כיום פארק ציבורי, תעלות, סוללות עפר ושרידים של אדריכלות צבאית.

בניית המבצר החלה בשנת 1805, ותכנונו הורחב בתקופה הצרפתית באמצעות שישה מבצרים חיצוניים, חפיר כפול ומבנים נוספים. בשנת 1849 צר צבא אוסטרי על המקום, שנשמר בידי כ־2,500 פטריוטים, ובהם סטודנטים שהקימו יחידת ארטילריה. לאחר שוונציה וסביבתה עברו לשליטת איטליה, המבצר השתלב במערכת ההגנה של מסטרה, שכללה גם את פורטה גאזרה, פורטה קרפנדו ופורטה טרון. בהמשך דעך תפקידו הצבאי, והמבנים נעזבו בשנות השמונים של המאה העשרים.

בלב המתחם ניצב מבנה מחומש בעל ארבעה בסטיונים. בצדו הדרום־מזרחי נמצא אגן סגלגל שפנה לעבר ונציה, ואילו בכניסה מכיוון מסטרה ניצבות שתי קסרקטינות בנות שתי קומות, שנבנו מאבן איסטריה. שתי מחסניות אבק השריפה, בעלות קמרונות חסיני פצצות, מזכירות את התקופה שבה כל תעלה, סוללה ומחסן שירתו את הגנת העיר.