Chiesa di San Massimo

כנסיית סן מאסימו באיטליה היא כנסייה ניאו־קלאסית שתוכננה בידי האדריכל קרלו סדה. חזיתה המאופקת פונה אל הרחוב, ומעל אולם התפילה מתרוממת כיפה צרה שגובהה כארבעים וחמישה מטרים. בפנים נפרשת ספינה יחידה עם בית רוחב בצורת צלב לטיני, והציורים בכיפה מן המאה התשע־עשרה מושכים את המבט כלפי מעלה. הבנייה החלה באמצע שנות הארבעים של המאה התשע־עשרה, והכנסייה נחנכה ב־14 ביוני 1853.

פאולו אמיליו מורגארי צייר את הכיפה, ופרנצ'סקו גונין עיטר את המפרצים ואת האפסיס בסצנה שבה הקדוש מאסימו מטיף וקורא להתגונן מפני אטילה. חזית המבנה נושאת פסלי נביאים, פסלי אוונגליסטים שנתמכו בידי משפחת המלוכה ותבליט הורדת ישו מן הצלב מאת סלבטורה רבלי. הפצצות תבערה ב־8 בדצמבר 1942 והפצצות נפץ בלילה שבין 13 ל־14 ביולי 1943 פגעו במדרגות, ברחבה ובחלק מן הספינה המרכזית. בסתיו ובחורף של 1943 ו־1944 אירחה הקהילה, בהנהגת דון פומפאו בורג'צו, פגישות מחתרת וסייעה לנרדפים. הביטו שוב אל האפסיס: הציור מחבר בין קריאתו של הקדוש לבין זיכרון ההגנה על בני אדם.