Weinstadel

וויינשטאדל בנירנברג הוא מבנה ימי־ביניימי שנבנה בין השנים 1446 ו־1448. המבנה ניצב בעיר העתיקה, סמוך לנהר פגניץ.

בתחילת דרכו פעל כאן בית מצורעים, שסיפק מחסה, מזון, לבוש וטיפול רפואי. השהייה בתוך העיר נמשכה שלושה ימים בתקופת הפסחא.

בסביבות 1571 הפך המבנה למחסן יין, ומשמעות שמו בגרמנית היא מחסן יין. בהמשך שימש המקום גם כבית עבודה.

וויינשטאדל אירח לאורך השנים טווייה ומשפחות מעוטות יכולת, ונפגע קשות בהפצצות מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן הוסב הבניין למעונות סטודנטים.

ההסבה שינתה במידה רבה את החלוקה הפנימית, אך שמרה על אופייה ההיסטורי של החזית. המבנה נמנה עם האתרים ההיסטוריים הבולטים בנירנברג.

וויינשטאדל נחשב למבנה העץ והטיח הגדול ביותר בגרמניה, והוא משתרע לאורך 48 מטרים. החזית משלבת קורות עץ בגווני חום־אדמדם ולבן.

לצד המבנה נמצאים גשר התליין, ערבות בוכיות מוזהבות, שרידי חומת העיר וגשר מבוצר מעל הפגניץ. האתר נגיש לכיסאות גלגלים.