Schönborner Hof

שֶׁנְבּוֹרְנֶר הוֹף במיינץ הוא בית אצולה בארוקי, שנבנה בין 1668 ל־1670 בקצה הצפון־מערבי של תִירמַרְקְט לשעבר.

כיום הכיכר הסמוכה נקראת שִׁילֶרְפְּלַאץ.

המבנה נחשב לבית האצולה הראשון במיינץ שנבנה בסגנון הבארוק, אף שהוא מזכיר את בית רֶמִישֶׁר קַייזֶר מתקופת הרנסנס המאוחרת.

משפחת שֶׁנְבּוֹרְן השתמשה בו כבית מגוריה העירוני.

פיליפ ארווין פון שנבורן הזמין את הבנייה, ואחיו היה הארכיבישוף יוהאן פיליפ פון שנבורן.

האדריכל המיינצי קלמנס הינק תכנן את הבניין הראשי, אולי בסיוע אדמונד רוקוך.

במקור כלל המבנה קומה עליונה אחת וריזליט צדדי עם גמלונים מדורגים בסגנון הרנסנס.

הגן הבארוקי, שנקרא גן שנבורן, כלל ערוגות רקמה, מזרקות, מתקני מים ובית גן עם אכסדרות.

בשנת 1773 נוסף למתחם בית ויכרן, ובסוף המאה השמונה־עשרה שימש המקום קסרקטין ובית חולים.

במאה התשע־עשרה הפך המבנה לקזינו קצינים, ונוספה לו קומה ששינתה את חזותו המקורית.

הגנים ננטשו בשנת 1863, לאחר שנבנו מתקנים צבאיים סמוכים.

לאחר נזקי מלחמת העולם השנייה שוחזר המבנה למראהו מן המאה השבע־עשרה, עם התאמות לפיתוח העירוני.

במתחם פועלים המכון הצרפתי, קולנוע סינה־מיאנס והמכון לפרהיסטוריה ולפרוטוהיסטוריה של אוניברסיטת מיינץ.

פסל מיינצר שופנשטכר עומד בשטח הירוק שנותר בין שנבורנר הוֹף לפרוֹבִיאַנְטְאַמְט.