St. Mariä Himmelfahrt

כנסיית סנט מריה הימלפאהרט שוכנת בקלן, והיא כנסייה קתולית שנבנתה במקור ככנסייה קולגיאלית של הישועים. במשך שנים הייתה הכנסייה הגדולה בעיר אחרי הקתדרלה, והיא מציגה מן הדוגמאות הבודדות שנותרו לאדריכלות הבארוק בקלן. הבניין עשוי לבנים מטויחות עם פרטי אבן, אורכו כ־60 מטרים ורוחבו כ־24 מטרים. חזית הכניסה כוללת שלושה חלקים, שני מגדלים, שער בעל קשת עגולה וחלון מחודד עשיר במעוינים.

הנחת אבן היסוד התקיימה בשנת 1618, והכנסייה נפתחה לשימוש בשנת 1629, אך השלמתה נמשכה עד 1678. כריסטוף וומזר תכנן את המבנה, ולאחריו המשיך ולנטין בולץ את הבנייה ואת עיצוב הפנים. אולם המבנה כמעט נהרס במלחמת העולם השנייה, ורק הקירות החיצוניים נותרו, ולכן שוחזרה הכנסייה בין 1949 ל־1979. בפנים מפרידים שש עמודים טוסקניים מכל צד בין הספינה המרכזית לספינות הצדדיות, ומעליהם נפרש קמרון רשת עשיר.

רצפת השיש השחור־לבן מובילה את המבט אל המזבח הראשי, העשוי עץ וצבוע בשחור, אדום וזהב. גובהו כ־22.5 מטרים, והוא שוחזר משברים מקוריים לאחר המלחמה. במגדל הפעמונים תלויות שבעה פעמונים, ובהם הפעמון המריאני הגדול, היחיד ששרד את שתי מלחמות העולם.