21

הנקודה בשם 21 נמצאת בהקשר ההיסטורי של אוגסבורג, ועוסקת בסעיף עשרים ואחד בווידוי אוגסבורג. הסעיף עוסק בהערצת הקדושים במסגרת התורה הלותרנית. הוא מבקש שהמאמינים יזכרו את הקדושים, מפני שחייהם מציגים חסד, אמונה ודוגמאות למעשים טובים. הוא דוחה פנייה אל הקדושים בבקשת עזרה או השתדלות. ישו הוא המתווך היחיד בין האל לבני האדם, לפי הטענה המרכזית של הסעיף. הטקסט מציג אותו כמושיע, ככוהן גדול וכסנגור לפני האל עבור בני האדם. הוא מפנה את התפילה אל ישו בלבד, במיוחד בשעת צורך או מול קושי. הסעיף מזכיר את האיגרת הראשונה לטימותיאוס, פרק ב, ואת האיגרת אל הרומים, פרק ח. הלימוד הזה נועד להעניק לקהילות הלותרניות הוראה נוצרית ולנחם את מצפונם של המאמינים. זיכרון הקדושים אמור לחזק את האמונה, ולא להפוך אותם למתווכים בתפילה. הסעיף מציין שמנהיגים יכולים ללמוד מחיי דוד המלך כיצד להגן על בני עמם. הוא גם מתייחס להבדלים בין מסורות ולצורך בגישה מתונה כלפי מחלוקות בין הכנסיות. וידוי אוגסבורג הוצג בשנת 1530 ונכלל מאוחר יותר בספר הקונקורד בשנת 1580. כך מציג המקום פרק בתולדות הוויכוחים הדתיים שעיצבו את המחשבה הלותרנית.