Onze-Lieve-Vrouwekapel

קפלת Onze-Lieve-Vrouwekapel נמצאת באנטוורפן ומציעה מבט על אדריכלות ואמנות דתית בעיר. בעיר קיימות שתי קפלות בשם זה, בהקשרים היסטוריים שונים.

הקפלה המרכזית נבנתה בין 1855 ל־1857, לזכר דוקטרינת ההתעברות ללא חטא שהוכרזה ב־1854. היא מוקדשת למרים הבתולה. יוסף בלמנס ותלמידיו יצרו את ציורי הקיר, בתוך מבנה נאו־ביזנטי שתכנן י׳ דה רו. התכנית כוללת ריבוע מרכזי ושלוש אפסיסות מעוגלות בצדדים הצפוני, המזרחי והדרומי.

באפסיס המזרחי מופיעים האל האב, מלאכים, מרים, קדושים וסצנות מן הפסיון. באפסיס הדרומי נראים מרים וישו התינוק, המלאכים, האמגושים והרועים. באפסיס הצפוני מופיע האל כפי שראה אותו דניאל, לצד מרים, אדם וחוה. מתחת לתיאורים הדתיים נפרשות תחנות של דרך הצלב, ולצדן מופיעים שלטי האצילים התורמים.

הקפלה שימשה בהמשך כמבואה לאולם קונצרטים ונפגעה מנזקי מים והזנחה. עבודות שיקום סייעו לשמר את המבנה ואת ציורי הקיר.

הקפלה השנייה נבנתה ב־1933 בסגנון נאו־גותי, לזכר משפחת דלה פאלה דה וארלוס. היא ניצבת במגרש עטור עצים, מאחורי גדר ברזל יצוק. קירות הלבנים האדומות, מסגרות האבן הלבנות וגג הצפחה מגדירים את חזיתה. בתוך הקפלה נמצאים רצפת אריחים, קמרון עץ מחודד, פסל מרים ולוח עץ עם סמל המשפחה. הקפלה מוכרת כמורשת בנויה ודוגמה לסגנון הנאו־גותי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.