قصر راس التين

ארמון ראס אל-תין ניצב באלכסנדריה מול הים התיכון, עם חזית בהירה שמחזירה את אור השמש. האוויר המלוח והקירות הלבנים מעניקים למקום נוכחות שקטה.

השם ראס אל-תין פירושו „ראש התאנים”, והוא מזכיר את עצי התאנה שצמחו כאן בעבר. מוחמד עלי פאשה מזמין את בניית הארמון בתחילת המאה התשע עשרה.

הוא מבקש לעצמו מושב מבוצר ליד הים, והמתכנן הצרפתי מעניק לו מראה מאוזן בעל אופי אירופי. הארמון משלב כוח, אלגנטיות וסמכות מצרית.

בתקופת הח'דיב אסמאעיל המקום משמש מעון קיץ למשפחת מוחמד עלי. שריפות ושחזורים משנות את מראהו לאורך השנים.

המלך פואד בונה את הארמון מחדש ברוח מודרנית, בעזרת אדריכלים איטלקים ומצריים. הבניין משמר שכבות של אדריכלות והיסטוריה מצרית.

מכאן יוצא המלך פארוק לגלות, והאירוע מסמן את סופה של המלוכה במצרים. הים, האבן והרוח מקיפים מקום שנושא זיכרונות של שלטון ומשפחה.

כשאתה מתבונן בארמון, אלכסנדריה מציגה דרכו את הקשר המתמשך בין חוף, מים ועבר.