De Wilde Deerne

הפסל דה וילדה דירנה בזוואלה מציג אגדה מקומית על נערה שחיה בטבע ונמצאה ליד העיר. הסיפור הפך לחלק מהמורשת התרבותית של זוואלה. האגדה מספרת שבקראננבורג נעלמו דבש, חלב וירקות, ותושבים הבחינו בדמות מסתורית בשדות וביערות. איכרים תפסו אותה על אגניטנברג, סמוך לבית קברות קתולי ישן. הנערה לבשה סמרטוטים, לא דיברה, והשמיעה קולות לא ברורים. תושבי זוואלה שיכנו אותה בפונדק דה מיסוורסטאנד. אלמנה בשם ואן אורטן טיפלה בה, והרשומות העירוניות מתעדות את הבגדים שסופקו לה ואת הטיפול שקיבלה. הנערה אכלה מזון מן הצומח בלבד, אך סימנה את הצלב לפני הארוחה. העיר פרסמה את תיאורה בעיתון, ובו הופיע גם סימן ייחודי בכף רגלה השמאלית. הפרסום הגיע לאנטוורפן, שם אנה דו שאטל זיהתה בה את בתה אנה מריה ז'נאֶרט. הבת נחטפה בילדותה, והמפגש עם אמה פתר את שאלת זהותה. ובכל זאת, שנותיה בטבע נשארו תעלומה. הסיפור השפיע על ספרים, מאמרים והפקת תיאטרון מוזיקלי גדולה בזוואלה. הפסל מחבר בין אמנות, היסטוריה ואגדה מקומית.