Forte Santa Caterina

מבצר סנטה קתרינה נמצא בדרומה של ורונה, סמוך לגדת נהר האדיג'ה ועל רכס המשקיף על פיתול סן פנקראציו. הוא נבנה בין 1850 ל־1852 כחלק ממערך ההגנה של העיר, ושמו המקורי היה Werk Hess. מיקומו קישר אותו לעמדות מבוצרות אחרות, לחומות ורונה ולמבצרים שעל הגבעות שמעבר לנהר.

המתחם תוכנן כמבצר עצמאי ומורכב, עם מבנה מרכזי ומבנה אחורי בצורת סהר, אגפים מתפצלים וכתפיים מעוגלות. ארבעה שערים מקושתים וגשרים מתרוממים הובילו פנימה, בעוד תעלות יבשות חילקו את השטח לארבעה אזורי הגנה. במבנה המרכזי היו מגורי חיל המצב, שתי מחסניות אבק שריפה ועמדות תותחים מקורות, והבסטיונים הצדדיים סיפקו אש בשני מפלסים. תכנון זה התבסס על רעיון מוקדם לשלושה מבצרים, שאוחד לבסוף למבנה גדול אחד בהצעת יוהאן פון חלבאטי, תחת פיקוחו של קונרד פטרש.

במהלך המלחמה של 1866 נשאר המקום חמוש ופעיל, אך שימושים צבאיים מאוחרים, פיצוץ מחסן תחמושת ומרוץ מוטוקרוס בשנות השבעים גרמו נזקים כבדים. חלקים מהמבנה המרכזי, מאגפי החיבור, משערי הכניסה ומהתעלה החיצונית אבדו, אך עבודות שיקום החזירו את האתר לשימוש ציבורי תרבותי ופנאי. פרט שנשאר במקום הוא מערך הבארות, שנועד לספק מים לחיל מצב של מאות חיילים ותותחנים.