Scuola Grande di San Teodoro

סקואולה גראנדה די סן תאודורו בוונציה היא מבנה היסטורי שהקמתו החלה בשנת 1580 בידי אחוות סוחרים ובעלי מלאכה. הבניין הוקדש לסן תאודורו, הקדוש המגן הראשון של ונציה. סימונה סורלה תכנן את הבניין, ופרנצ'סקו ותומאסו קונטין הרחיבו אותו בהמשך. באלדסארה לונגנה עיצב את הקומה המרכזית, המכונה פיאנו נובילה. ציורים מן המאות השבע עשרה והשמונה עשרה ממלאים את חללי הפנים בפרטים אמנותיים. בין האמנים המיוצגים שם נכללים וסילאקי, יאקופו פלמה הצעיר, בלסטרה ובסאנו.

האחווה העניקה למקום בראשיתו תפקיד חברתי, שכלל צדקה, חינוך והכשרה לתושבי העיר. השימוש בבניין השתנה, והוא שימש גם מחסן קמח, מעון, ארכיון וקולנוע. בשנת 1999 החלה תזמורת אי מוסיצ'י ונציאני לקיים בו קונצרטים. מאז משמשת הסקואולה אולם קונצרטים מוכר, עם מוזיקת בארוק ואריות אופרה. הרפרטואר כולל יצירות של מוצרט, רוסיני, ורדי ופוצ'יני. היצירה ארבע העונות מאת אנטוניו ויוואלדי כוללת ארבעה קונצ'רטי לכינור, המתארים תמונות מן הטבע. המבצעים מופיעים בלבוש ונציאני מקורי מן המאה השמונה עשרה. הקומה התחתונה מספקת חלל רחב לתערוכות ולאירועים, והבניין מארח גם תערוכות אמנות. הסקואולה נמנית עם אתרי הביאנלה של ונציה, העוסקת באמנות, אדריכלות, קולנוע, מחול, מוזיקה ותיאטרון.