Chiesa di San Carlo Borromeo

כנסיית סן קרלו בורומאו סוגרת את הצד הדרומי של הכיכר, לצד כנסיית סנטה כריסטינה. החזית הקלאסית שלה הושלמה בשנת 1834, ומפנה מבט אל החזית הסמוכה של יובארה. הכניסה והחללים המרכזיים נגישים לכיסאות גלגלים, והחזית יוצרת צמד אדריכלי ברור סביב הכיכר.

הבנייה החלה ב־1 בספטמבר 1619, על קרקע שהעניק הדוכס קרלו אמנואלה הראשון לאוגוסטינים היחפים. כבר בשנת 1620 התקיימו כאן תפילות, אך עיצוב הפנים נמשך עוד עשרות שנים. בשנת 1653 הזמינה כריסטינה מצרפת את ברנרדינו קוואדרי לתכנן את המזבח הראשי ואת עבודות הסטוקו. עיצובו של אמדאו די קסטלמונטה העניק לחלל את מסגרתו הבארוקית.

ציור המזבח, שנוצר סביב 1655 בידי ג'אקומו וג'ובאני אנדראה קזלה, מציג את קרלו הקדוש כשהוא מעריץ את תכריכי טורינו. במאה התשע עשרה הוסיפו קרלו צ'פי ורודולפו מורגארי עבודות עיטור, לאחר שינוי הגוף הדתי שטיפל בכנסייה. בין 1935 ל־1937 שילבו מרצ'לו פיאצ'נטיני וג'וזפה מומו את המבנה בבניינים החדשים של ויה רומא. מקרוב ניכרות יחד שכבות של סטוקו בארוקי, ציור דתי, חזית מהמאה התשע עשרה ותכנון עירוני מודרני.