Église Saint-Benoît

בצרפת, בכיכר עירונית שוקקת, ניצבת כנסיית סן בנואה, דוגמה בולטת לבניית כנסיות בת זמננו. תכננו אותה האדריכלים ז'אן דיק ורולאן הורנל בשנים 1982 עד 1984. בסיס הבניין נמוך, צנוע ומזמין, ומעליו מתרומם הגג בתלילות אל פסגה חדה. התנועה הזאת מזכירה ספירלה לוגריתמית, הד של החיפוש אחר האלוהי.

בראש הגג מצויץ צוהר זכוכית קטן, השופך אור יום טבעי אל המזבח שמתחתיו. האור הזה, הנופל מלמעלה, מפריד את מרחב הקודש מן היום יום, הן בעין והן ברוח. בפנים נושאות קורות עץ מלוח, מודבקות בשכבות, את המבנה כולו, והאדריכלים מותירים אותן גלויות לעין. הצלעות החמות שלהן מטפסות ומובילות את העין כלפי מעלה. ספינת הכנסייה הראשית מכילה כשלוש מאות אנשים, ולצדה עומד בית תפילה קטן ואינטימי לשישים איש. בכינוסים גדולים אפשר להרחיב את מקומות הישיבה, והבניין מספק חללים גם לחיי הקהילה ולארגונה.

בחוץ ניכרים קווי המתאר העכשוויים: קירות מטויחים, תוכנית מצולעת, וקשת מתכת מודרנית המקיפה את הבניין. מאחורי הקמתה עומדת, בין היתר, מסירות של תושבי המקום ושל כומר הקהילה. היא פתוחה אל החיים שסביבה, וצלליתה מבדילה אותה מן הכיכר. עצרו רגע ועקבו אחר עקמומיות הגג, העולה כאילו אל משהו גבוה יותר.