Frauenwohnheim

מבנה Frauenwohnheim עומד בסארבריקן כמבנה אדריכלות מוגן, המתעד את חיי החברה והבנייה בתקופה שלאחר המלחמה. האדריכל הנס הירנר תכנן אותו בשנים 1952–1953. ממשלת חבל הסאר, בתקופת יוהנס הופמן, מימנה את הקמתו כחלק ממיזם לדיור לנשים רווקות. היוזמה זכתה לתמיכתה של הדוויג בהרנס, נציגת הנשים הראשונה בחבל הסאר. המבנה יוצר צורת V ברורה. שני אגפיו מתחברים באמצעות חדר מדרגות בעל קירות זכוכית. במקור כלל הבית 54 דירות בנות חדר אחד או שניים, לצד דירת אב־בית בקומת הקרקע. חזית הרחוב מחליפה בין מרפסות לחלונות, ואילו חזית הגן משלבת דלתות־חלון עם חלונות. שלד הבניין עשוי בטון מזוין, וקירות הלבנים ממלאים את המרווחים בין חלקיו. חדר המדרגות והחזיתות כללו במקור חלונות בעלי מסגרות פלדה וצירי סיבוב. במרתף שכנו חדרי רחצה משותפים, תאי אחסון וחדרי חימום. הפרטים האלה מציגים את חומריות האדריכלות של שנות החמישים ואת הקשר שלה לשינוי חברתי בסארבריקן.