Walking Street

Walking Street בתאילנד היא רחוב צר ותוסס, שבו שלטי ניאון גדולים, מסכי וידאו וחזיתות חנויות מצטופפים זה לצד זה. הרחוב הופך למדרחוב מדי ערב, והמוזיקה מגיעה מלהקות חיות, תקליטנים, ברים ומועדונים לאורך הדרך. האווירה נעשית עמוסה במיוחד סביב חצות, כשקולות המבקרים מצטרפים לקצב הבמות.

המקום התחיל כדרך ששירתה את דייגי האזור בשנות השישים והשבעים, ובהמשך השתנה למוקד בילוי עבור חיילים זרים. בשנות השמונים פעלו כאן קברטים ודיסקוטקים, ולאחר תאונות דרכים נסגר הרחוב לתנועה בשנות התשעים. באמצע הרחוב נערכים מופעי מואי תאי מבוימים מול הכניסה ל־Marine Plaza, ולעיתים מזמינים מבקרים להצטלם בזירה. בקצה אחד נמצא מזח שקט יותר, שממנו יוצאות מעבורות לאיים סמוכים.

הרחוב משלב חיי לילה עם בידור למבוגרים, כולל מועדוני גו־גו ומופעים מיניים, ולכן כדאי לשמור היטב על חפציכם באזורים צפופים. סמים אסורים, ופונים שמציעים מופעים מיניים עלולים להוביל אתכם להונאות. בין האורות והרעש נשארים בזיכרון פרטים קטנים: להקה מתארגנת מתחת לקשת ניאון, קהל מתאסף סביב זירת המופע, והאור הרגוע יותר מעל המזח.