Tour Saint-Jacques

טור סן־ז'אק הוא מגדל גותי ראוותני בגובה חמישים ושניים מטרים, ברובע הרביעי של פריז. חזיתו מציגה גומחות מעוטרות, פסלי קדושים וגרגוילים סביב מבנה אבן יחיד. הוא נותר הכנסייה סן־ז'אק־דה־לה־בושר, שנבנתה בין 1509 ל־1523 ונחרבה בשנת 1797 בזמן המהפכה הצרפתית. המגדל שימש נקודת יציאה לצליינים שצעדו בדרך סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד.

הקצבים העשירים של שוק לה האל מימנו את בנייתו, והסתתים ז'אן דה פלן, ז'וליאן מנאר וז'אן דה רבייה תכננו אותו. בשנת 1836 רכשה עיריית פריז את המבנה, לאחר ששימש במאה התשע־עשרה כמגדל לייצור קליעי רובה. הוא הוכרז מונומנט היסטורי בשנת 1862, ותאודור באלו שיקם אותו והציבו על בסיס בתוך פארק קטן. השיקום שמר על אופיו הגותי, בעוד מעבדת המטאורולוגיה שפעלה בו עד שנות התשעים הוסיפה לו פרק מדעי. בבסיס ניצב פסל של בלז פסקל, המנציח ניסויים בלחץ האטמוספרי שמיוחסים למקום, אף שהייחוס שנוי במחלוקת. הקשר לדרך הצליינים תרם להכללתו ברשימת מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1998, ולאחר הסרת הפיגומים ב־2009 נחשף חלקו העליון המשוחזר.