Église Saint-Médard

כנסיית Église Saint-Médard היא כנסייה רומית־קתולית בפריז, שמבנהּ משלב סגנונות שנוצרו לאורך מאות שנים. במקום התקיים כנראה בית תפילה כבר במאות השישית או השביעית, סמוך לקברים נוצריים קדומים מהתקופה המרובינגית. במאה התשיעית הוקמה כאן קפלה שהוקדשה למדאר הקדוש, בישוף נואיון.

הכנסייה הנוכחית נבנתה מן המאה החמש־עשרה ועד המאה השמונה־עשרה, עם הפסקות בתקופת מלחמות הדת. קיומה מתועד בבולה אפיפיורית משנת 1163, והיא נבזזה בשנת 1561 בעקבות עימות בין פרוטסטנטים לקתולים. במאה השמונה־עשרה נקשרה למתעמתים מסן־מדאר וליאנסניסטים, ובהם בלז פסקל, ולאחר המהפכה הצרפתית נפתחה מחדש ככנסייה חוקתית.

בחזית המערבית בולט חלון גותי ראוותני מן המאה החמש־עשרה, בעוד שחלקה התחתון נבנה מחדש במאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה. שלושת המפרצים הראשונים של הספינה שייכים לסגנון הגותי הראוותני, והמקהלה מציגה סגנון רנסאנס. בקפלות תמצאו ציורים של שארל־ז'וזף נטואר ושל פרנסיסקו דה סורבראן, ולצדם עוגב מעשה ידי פרנסואה־אנרי קליקו. לתיבת העץ האלון המגולפת מן המאה השבע־עשרה נוספו דמויות מלאכים.