Église de la Sainte-Trinité

Église de la Sainte-Trinité היא כנסייה רומית-קתולית בפריז, ברובע התשיעי, המזוהה עם אדריכלות תקופת נפוליאון השלישי. היא נבנתה בין 1861 ל־1867, בסגנון ניאו־רנסאנסי המשלב יסודות צרפתיים ואיטלקיים. האדריכל תאודור באלו תכנן אותה כחלק מתהליך עיצובם מחדש של הרחובות והאתרים המרכזיים בעיר. מגדל הפעמונים שלה מתנשא לגובה 65 מטרים, עם בסיס מרובע, חלק מתומן וכיפה.

החזית מציגה פסלים של דמויות דתיות ושל מידות טובות, ומעניקה למבנה מראה עשיר בפרטים. הבנייה הושלמה ברובה ב־1867, אך הכנסייה הושלמה ונחנכה רק בשנת 1913. במהלך המלחמה franco-prussienne היא שימשה בית חולים, ובימי הקומונה הפריזאית שימשה אולם אספות. אורכה הפנימי מגיע ל־93 מטרים, ומסגרת הברזל יוצרת חלל רחב עם עמודים ופסלי שליחים. במקהלה המוגבהת ניצב מזבח, וסביבו עמודים המסמלים את עשרת הדיברות. בקפלת הבתולה נשמרים חלונות ויטראז׳ מהמאה התשע עשרה, ולכנסייה יש שתי עוגבות.

המקום קשור גם למוזיקה הצרפתית, ובו נערכו הלוויותיהם של ג׳ואקינו רוסיני והקטור ברליוז. אוליבייה מסיאן שימש כאן כנגן עוגב במשך עשרות שנים, לצד נגנים כמו אלכסנדר גילמן ונאג׳י חכים. העוגב הגדול עבר כמה שיפוצים, בעוד שחזית הכנסייה השפיעה גם על תכנון כנסייה בעיר קוויבק.