Abbaye Sainte-Geneviève de Paris

מנזר סנט-ז'נבייב בפריז ניצב על הר לוקוטיטיוס, בגדה השמאלית של הסן, במקום המזוהה כיום עם הפנתאון. כאן נוסד בשנת 502 מנזר בידי המלך קלוביס הראשון והמלכה קלוטילדה, והוקדש לשליחים פטרוס ופאולוס. המקום קיבל את שמו הקדוש של פריז, ששרידיה נשמרו בכנסייה והוצאו בעת סכנה לעיר.

בימי הביניים התפתח המנזר למרכז של לימודי דת, משך אליו מלומדים ותלמידים, והפעיל סקריפטוריום להעתקת כתבי יד. פשיטות הוויקינגים גרמו לאובדן ספרים רבים. במאה השתים-עשרה הצטרפה האסכולה התאולוגית שלו למוסדות אחרים, ובכך תרמה להקמת אוניברסיטת פריז. במאה השבע-עשרה הפך המקום לבית-האם של הקונגרגציה הגאליקנית בצרפת, וסמכות האב-הגנרל השתרעה על יותר ממאה מנזרים ומנזרים קטנים.

בשנת 1744 הורה המלך לואי החמישה-עשר להחליף את כנסיית המנזר, וז'אק-ז'רמן סופלו תכנן במקומה כנסייה עצומת ממדים. לאחר המהפכה הצרפתית הושלם המבנה, והוא מוכר כיום כפנתאון. רוב מבני המנזר נהרסו, אך מגדל הפעמונים, חדר האוכל והספרייה שרדו, בעוד אוסף הספרים עבר לספריית סנט-ז'נבייב הסמוכה.