Brannvakten

ברנווקטן (Brannvakten) ניצבת באוסלו, לצד קתדרלת אוסלו והארקדה קירקריסטן. זהו מבנה לבנים אדומות חשופות בסגנון ניאו־רומנסקי, שתוכנן בידי האדריכל כריסטיאן ה׳ גרוש ונבנה בין 1854 ל־1856. המבנה מחובר לבזרנה, שורת אולמות השוק שתכנן גרוש בסמוך, ומעניק לסביבה שילוב מוחשי של אדריכלות, מסחר והיסטוריה עירונית.

המקום שימש כתחנת הכיבוי הראשית של אוסלו עד 1939, והיה תחנת הכיבוי הקבועה והמאוישת הראשונה בעיר. בראשית שנות ה־1860 עברו אליו 35 כבאים, לאחר שמערכת המים העירונית שופרה ולחץ המים נעשה אמין. לפני הקמתו עמדו כאן קפלות הקבורה של משפחות קולֶט ולֶויך, והקברים הועברו לקריפטה של הקתדרלה. המגדל שימש לייבוש צינורות כיבוי, אך תצפית האש התקיימה במגדל הקתדרלה, בגובה של כ־80 מטרים. צופים חיפשו עשן ולהבות, והעבירו את כיוון השרפה באמצעות פעמונים, ירי, דגל אדום ביום ולפיד בלילה, עד שהטלפון והטלגרף החליפו את השיטה בשנת 1902. כיום המבנה מוגן כמונומנט היסטורי ומשמש את משרדי הקהילה של קתדרלת אוסלו. לוח כחול על הקיר מסמן את חשיבותו, ובקומת הקרקע פעל בעבר אחד מבתי השימוש העירוניים האחרונים בעיר.