Emilie Rosenthal

אמילי רוזנטל היא נקודת זיכרון היסטורית בעיר נוֹי־אוּלם שבגרמניה. הסיפור שלה מתחיל ב־25 בדצמבר 1899, כאשר נולדה באיזני לאלברט ולפרידריקה צטלר.

בשנת 1911 עברה אמילי עם משפחתה לנוֹי־אוּלם, ושם עיצבה את חייה בתקופה של מלחמות ורדיפות. במהלך מלחמת העולם הראשונה היא הוכשרה כאחות לתינוקות ועבדה בבית אמהות בין 1920 ל־1922.

אמילי שהתה ארבע שנים במילאנו, חזרה לנוֹי־אוּלם ועברה לאחר מכן לברלין. בשנת 1931 נישאה שם לאמנואל רוזנטל, ובשנת 1934 נולדה בתם אווה.

במרץ 1940 נמלטו אמילי ואווה למילאנו שבאיטליה, שם שרדו בעזרת אחרים. אמנואל נולד בפרנקפורט בשנת 1901, עבד כפקיד באולם ונמלט לאנגליה בשנת 1939.

באנגליה נכלא אמנואל באי מאן במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן עבד במפעל תחמושת ובמקצוע הנהלת החשבונות. הוא נישא מחדש בשנת 1947 וחי בלונדון עד מותו בשנת 1955.

אבני הנגף בנוֹי־אוּלם מנציחות את אמילי, אמנואל ואווה ומחזירות את משפחת רוזנטל אל המרחב העירוני. לוחות הפליז האלה משובצים במדרכות מול בתי המגורים האחרונים שנבחרו עבור קורבנות המשטר הנאצי.

כל אבן נושאת שם ופרטים מחייו של אדם, וכך הופכת את זיכרון השואה לסיפור אישי ומקומי. אנדרטת הרחוב של משפחת רוזנטל מזכירה את חייהם ואת משמעות השמות שנשמרו.