Winthirkirche

כנסיית וינתירקירכה נמצאת ברובע נויהאוזן במינכן, ומקורה במבנה גותי מסוף המאה ה־15. המקהלה הגותית המקורית עדיין קיימת ומציגה מלאכת אבן מימי הביניים. בשנת 1599 שולב במבנה קברו של המטיף הנודד וינתיר, שהעניק לה בקרב התושבים את הכינוי החביב „וינתירקירכל”. שרפה בשנת 1794 החריבה את הכנסייה, והיא נבנתה מחדש לאחר ששירתה את קהילת זנדלינג.

בית העלמין הורחב בשנת 1829, אך חלקים ממנו נסגרו לקראת סוף המאה ה־19. ליקויים במבנה הובילו לסגירת הכנסייה בשנת 1861, והיא עברה שחזור חלקי עד 1872. בשנת 1882 הפכה נויהאוזן לקהילה עצמאית, והכנסייה נקראה אז „מריה הימלפאהרט”. בשנת 1889 נבנתה כנסיית הלב הקדוש, משום שהמבנה הקטן לא הספיק לצורכי הקהילה.

מגדל הכנסייה קרס בשנת 1931, ולכן היא נבנתה מחדש בממדים מצומצמים יותר. בפנים ניצבים מזבח ראשי בארוקי מברנהאופטן ופסלים מעשה ידי קרל קילר משנת 1908. בצד המערבי ממתין פסל גדול מן החיים של וינתיר, שיצר קרל באור. בבית העלמין נטמן גם המהנדס אוסקר פון מילר, מייסד המוזיאון הגרמני.