Santa Maria di Lourdes

סנטה מריה די לורדס היא כנסייה קתולית בצפון מילאנו, ליד בית העלמין המונומנטלי, ומשויכת לאדריכלות העיר. הכנסייה פועלת לפי הפולחן האמברוזיאני.

אלפרדו קמפניני תכנן את הכנסייה, והיא נבנתה בין 1897 ל־1902 בתוכנית בזיליקלית בעלת שלוש ספינות. החזית משלבת בסיס אבן גבוה ולבנים חשופות.

מערה גדולה בחזית מחקה את מערת לורדס ומסתירה חלק מן המבנה החיצוני. ויטראז'ים מעל השער המרכזי מציגים את המדונה ללא רבב ואת הקדושים אמברוזי וקרלו בורומאו.

הסיפור שמאחורי המקום קשור למונסיניור אנטוניו וידמרי ולאחיו, דון ג'וזפה, שייחסו למריה מלורדס החלמה ממחלה. לצד הכנסייה נבנתה מערה נפרדת.

בתוך המבנה מפרידים עמודים וקשתות בין הספינה המרכזית לספינות הצדדיות. ציורי קיר מתארים תהלוכה של בישופים ממילאנו, וחלונות גבוהים מאירים את החלל המרכזי.

מרקו מרטיננגו תכנן את הכיפה, ופרדיננדו קומפניוני עיטר אותה בציורי קיר. גרם מדרגות רחב מעלה אל בית המקהלה ואל בית הרוחב.

הקפלות מוקדשות ללב הקדוש וליוסף הקדוש, וספינות הצד כוללות מזבחות למדונה מפומפיי ולאנה הקדושה. האפְּסיס מציגה פסיפס של הכתרת מרים בין מלאכים וקדושים.

מגדל הפעמונים מתחבר לכנסייה דרך בית המלבוש, ומעטרים אותו פתחים צרים, שעון ופעמונים.