Basilica di Sant’Eufemia

בזיליקת סנט’אופמיה נמצאת במילאנו ומשלבת אדריכלות ניאו־רומנסקית בחזית עם חלל פנים ניאו־גותי. בחזית בולטת אכסדרה קטנה, הנתמכת בעמודי שיש ומובילה אל אולם הכנסייה.

הכנסייה נוסדה ככל הנראה סביב שנת 472 בידי הבישוף סן סנטורֶה, שהביא למילאנו שריד של הקדושה אופמיה ממועצת כלקדון. מבנים קודמים עברו שחזורים, במיוחד במאה החמש־עשרה, ואנריקו טרצאגי שינה את הספינה המרכזית בשנת 1870. הוא העניק לה גובה ואורך נוספים, וכך נוצר החלל המוכר כיום.

בפנים תראה פסיפסים המזכירים את המאוזוליאום של גאלה פלצ’ידיה ברוונה, לצד פרסקאות צבעוניות על הקירות והתקרות. שלושת האזורים כוללים את החלק הקדמי מהמאה התשע־עשרה, הספינה המרכזית והאפסיס. יצירות בולטות הן קבר ברסקה של כריסטופורו סולארי, נישואי הקדושה קתרינה המיוחסים למרקו ד’אוג’ונו, ויצירת הפנטקוסט של סימונה פטרצאנו. עוגב שבנה נטאלה בלביאני בשנת 1909 שוכן בתיבת עץ ניאו־גותית, והכנסייה שימשה בשנות החמישים מקום הקלטה לסופרן מריה קאלאס.