Bahnhofplatz

בהנהופפלאץ במיינץ משתרע מול תחנת הרכבת המרכזית של העיר, בצורת חצי מעגל. הרחובות אליצנשטראסה, בהנהופשטראסה, שוטשטראסה וקייזר־וילהלם־רינג מתכנסים אליו, והוא יוצר שער ייצוגי למיינץ. שלוש שדרות יצאו ממנו, ובמרכזו ניצב בעבר מעגל פרחים.

הכיכר התפתחה לצד בניית התחנה החדשה, שנפתחה לתנועה בשנת 1884. בשנת 1873 הציג אדוארד קרייזיג את התוכניות הראשונות, ובשנת 1876 החל בניית מנהרת הרכבת של מיינץ. בתחילה עברו מול הכניסה הראשית מסילות חשמלית רתומה לסוסים, כרכרות, אומניבוסים של בתי מלון ומדשאה עם עצים ופרחים. הפצצות מלחמת העולם השנייה גרמו נזק כבד, והשיקום החל בשנת 1947.

כיום תמצא כאן דוכני חטיפים, אזורי ישיבה חיצוניים, מתקני אופניים ומבנה משטרת הביטחון הפדרלית. תנועת האוטובוסים והחשמליות עברה לתחנה משולבת סמוכה, והכיכר הופרדה חזותית מאזורי התנועה. שורת עצים החליפה את מעגל הפרחים, ובין הרחובות שרדו מבנים היסטוריים של מלונות, מסעדות ובתי מסחר. en 1883 נבנתה כאן הריינישה ביראלה, ובשנת 1887 הוקם בית לודוויג וילהלם פפייל.