Tòa nhà trung tâm Bưu điện Hà Nội

מול אגם הואן קיים בהאנוי ניצב בניין הדואר המרכזי, מתחם היסטורי המשתרע לאורך שלושה רחובות: דין טיין הואנג, לה טאק ודין לה. הסגנון הנאו-קלאסי משתלב שם עם אר דקו, ברוח התכנון הקולוניאלי הצרפתי. הבניין הראשון, הצמוד לרחוב לה טאק, הורחב שוב ושוב מאז הקמתו המקורית. אם תסתובבו לאורך שפת האגם, תראו מולכם שורה רצופה של חזיות. אותה שורה נשלמה רק בראשית שנות הארבעים, כשנוסף הבניין שעל דין לה.

אחרי ששושלת נגוין חתמה על הסכם קווי מואי, הוקם הדואר של האנוי ב-1883 או 1884. כבר ב-1888 חיבר קו טלגרף את האנוי אל סייגון, והדואר נעשה צומת תקשורת ראשי. המבנה המרכזי, שהושלם ב-1901, תוכנן בידי האדריכל הצרפתי אנרי וילדיו. הוא קם על האתר שבו עמדה קודם לכן פגודת באו אן. בבניין שעל דין לה ניכרת שפת האר דקו: עמודים גבוהים ובלוקי זכוכית אופייניים. בשנות השבעים נהרס הבניין המרכזי הישן, ובמקומו קם מבנה סובייטי בן חמש קומות, ובו מגדל שעון.

גם במהפכת אוגוסט 1945 ובהתנגדות הארצית של 1946 שימש המקום עמדה אסטרטגית לתקשורת ולתעמולה. על גג הבניין משנות השבעים מתנוסס שעון שנתרם מסין, והוא הפך לסמל תרבותי ולנקודת ציון של האנוי.