Nicolai-Haus

ניקולאי-האוס ניצב ברובע מיטה שבברלין, והוא אחד מבתי הבארוק המעטים שנותרו בעיר. חזיתו ומבנהו משקפים שכבות של בנייה, שרפה, הרחבה ושינוי לאורך מאות שנים. שתי חלקות שהיו שייכות לעובדי חצר במאה השש־עשרה אוחדו לאחר שרפה, ובשנת 1674 נבנה כאן מבנה בן שתי קומות. בסוף המאה השמונה־עשרה העניק פרידריך ניקולאי לבית את חזותו המאוחרת, המשלבת בארוק וקלאסיקה.

הבית שימש למגורים ולבית הוצאה לאור, והפך למקום מפגש לאנשי רוח ולאמנים, בהם יוהאן גוטפריד שדו וקרל פרידריך שינקל. במהלך השנים הוא פעל גם כמוזיאון, שיכן חיילים במלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה שימש את המכון המרכזי לשימור מונומנטים של גרמניה המזרחית. כיום ניכרים בו חצר בארוקית, גלריית עץ ומדרגות בעלות מעקה מגולף, לצד תבליטי אבן אמנותיים במבואה. גרם המדרגות של ויידינגר, שהועבר מבית ארמלר, מוסיף לחלל פרט קלאסיציסטי בולט.