Goa Gajah

גואה גאג'ה, ליד בדולו שבאינדונזיה, הוא אתר ארכאולוגי ובו מערה חצובה בסלע. הכניסה עוברת דרך פיו הפעור של פרצוף ענק ומאיים, שעל פניו מופיעים גם תיאורים של יער ובעלי חיים.

בתוך החלל נמצאים שרידי לינגם ויוני, לצד פסל של גאנשה, בנו של שיווה בעל ראש הפיל. שני אגן רחצה מרובעים ניצבים במתחם, ושש דמויות נשיות אוחזות בפיות המים שלהם. המערה מיוחסת ככל הנראה למאה האחת עשרה, בעוד שחלק מהשרידים באתר מתוארכים למאה השמינית. המתחם משלב מסורות הינדואיסטיות ובודהיסטיות: צדו הצפוני נוטה לבודהיזם, וצדו הדרומי קשור בעיקר לשיווה.

מעבר לנהר פטנו נפרשים בדרום שדות אורז ופלגים קטנים, המחוברים לסיפורים מקומיים. האזור התגלה מחדש בידי ארכאולוגים הולנדים בשנת 1923, ובריכות המים נחשפו בשנת 1954. מסורת מקומית מייחסת את יצירת המערה לענק האגדי קבו איווה, בעוד שפניה החצובים מעניקים לה נוכחות בלתי נשכחת.