Maranathakerk

כנסיית מרנתה נמצאת בדרום אמסטרדם, בשכונת ריביירנבורט, ומושכת את העין בצורתה המשושה. שלושה מקירותיה עשויים לבנים, ושלושת האחרים כוללים חלונות זכוכית גדולים.

יוהאן הנדריק חרונפֶוֶן והאנס מיראס תכננו אותה בסגנון הבנייה המרכזית של המסורת הרפורמית. הבנייה החלה בשנת 1954, לאחר שהתוכניות משנת 1938 התעכבו. אבן זיכרון ליד המבנה מציינת את תחילת העבודות ב־25 בספטמבר 1954. אולם התפילה הושלם מאוחר יותר באותה שנה, ובמקור הכיל כ־560 מושבים. קיר הזזה פתח אולם נוסף, ושני אגפים נמוכים שירתו את הקהילות המקומיות.

גג דמוי אוהל מכסה את המבנה, ולכן דבק בו הכינוי „בית המרחץ”. המאמינים ישבו בגבם אל החלונות, כדי ליצור אווירה של ריכוז ושלווה בזמן התפילה. הקהילה הרפורמית השתמשה במקום עד 1998, והקהילה הקתולית של תומאס אקווינס השתמשה בו בין 1999 ל־2014. לאחר מכן הותאם המבנה למעון יום ולמסגרת צהרון לילדים, ובשנת 2011 הוכרז כמונומנט עירוני. פרט שנשאר בחוץ הוא פסיפס „עץ החיים” של ריימונד בות, שנוסף לקיר הלבנים הצפון־מזרחי בקיץ 1956.