Giardini Reali di Venezia

ג׳רדיני ריאלי די ונציה נמצאים בלב ונציה, בין פיאצה סן מרקו לאגן סן מרקו. תעלות מקיפות את הגנים, וגשר מתרומם מחבר אותם אל כיכר סן מרקו. השבילים, הערוגות והצמחייה יוצרים מרחב שבו נפגשים גן איטלקי, חורשות בסגנון אנגלי ואדריכלות ניאוקלאסית.

הסיפור מתחיל בראשית המאה התשע עשרה, כאשר נפוליאון תכנן להפוך את אזור מרצ׳יאנה למתחם מלכותי. בשנת 1806 החלו לתכנן גן עבור הארמון המלכותי שנוצר בתוך הפרוקוראטי נואובה. קודם לכן עמד כאן מבנה גותי משנת 1340, ששימש שוק תבואה ובו חנויות קטנות. בתקופה האוסטרית נוספו חממה, בית קפה ניאוקלאסי וגשר על ריו דלה זקה. בסוף המאה התשע עשרה נוספה פרגולת ברזל ויצקת ברזל, שהפכה לציר המרכזי של הגן. בשנת 1920 נפתח המתחם כולו לציבור ונמסר לעיר ונציה.

לאחר עשרות שנות הזנחה, המדינה והעיר העבירו את הגנים בשנת 2014 לקרן גני ונציה לשיקום ושימור. השיקום החזיר את המבנה הפורמלי, את הקשר עם הבניינים ואת המורכבות הבוטנית של הערוגות. פרויקט זה הסתיים בפתיחה מחודשת בספטמבר 2020, ובו נשמרה הפרגולה לצד מגוון צמחים עונתי. בחודש יולי פורחים כאן כ־5,000 פרחי אגפנתוס, מראה שמעניק למקום את הפרט הזכיר ביותר.