Forte Malamocco

פורטה מלמוקו שוכן באי לידו, רצועת חול ארוכה המפרידה בין הלגונה הוונציאנית לים האדריאטי. המקום קשור למטמאוקום, עיר עתיקה שנוסדה בתקופה הרומית בקצה המזרחי של הלידו. בשנת 742 העביר הדוג'ה את מושבו מהרקליאה למטמאוקום, והיא נעשתה בירת הלגונה למשך כשבעים שנה. מכאן התנהלו מאבקים פוליטיים בין משפחות, פרנקים, לומברדים וביזנטים, לפני שמרכז הכוח עבר לריאלטו.

מטמאוקום נשרפה בשנת 829, הותקפה בידי ההונגרים בסביבות שנת 900, ונחרבה לבסוף בשיטפון גאות בראשית המאה השתים עשרה. הניצולים התיישבו במלמוקו של ימינו, בצדו הפונה אל הלגונה, ומקום מושב הבישוף עבר לקיוג'ה. סביב הלידו השתנו גם החופים, כאשר זרמי הפו והאדיג'ה דחפו את שרטונות החול מזרחה ועיצבו את הלגונה.

כ־850 מטרים ממערב לשפת הלידו נמצא האי אוטאגונו אבנדונאטו, שבו נחשפו שרידי יישוב ונמל. חרסים, זכוכית, עבודות מתכת ופסיפסים מצטרפים למבנים תת־ימיים המזוהים עם מחסנים ונמל קדום. דרך נתיבי מים כמו פוסה קלודיה יכלו סירות להגיע מרוונה ועד אלטינום, ולעבור ליד פובֶליה, פלסטרינה ומטמאוקום.