Schloss Solitude

טירת סוליטוד ניצבת בשטוטגרט ומציגה מפגש בין אדריכלות, היסטוריה ונוף. הדוכס קרל אויגן מווירטמברג הזמין את בנייתה כנסיגת ציד. הבנייה נמשכה בין 1764 ל־1769. האדריכלים יוהאן פרידריך וייהינג ופיליפ דה לה גפיֶיר הובילו את התכנון. המבנה המרכזי כולל אולם סגלגל גדול, המכונה האולם הלבן. האולם הלבן מציג שיש מלאכותי, עמודים קורינתיים וציורי פרסקו. ניקולא גיבאל צייר את הפרסקאות, והן מפארות את שלטונו של קרל אויגן. המתחם כלל שני אגפים, ששימשו את צורכי הארמון ואת הדירה המלכותית. פרידריך כריסטוף המרלינג תכנן את שטחי הגנים. הגנים כללו מבוך משוכות, תיאטרון ותפוזריה. היערות סביב הטירה עוצבו בעבר לציד פרשים טקסי. הטירה הידרדרה במשך השנים. ממשלת באדן־וירטמברג שיקמה אותה בין 1972 ל־1983. במלחמת העולם הראשונה שימשה הטירה בית חולים צבאי. פרידריך שילר למד בבית הספר הצבאי הוהה קרלsschולה שפעל בשטח המתחם. האדריכלות משלבת מאפייני רוקוקו עם יסודות ניאו־קלאסיים. שדרת סוליטוד חיברה את הארמון עם לודוויגסבורג לאורך 13 קילומטרים. הדרך שימשה את בית המלוכה ובהמשך נעשתה מדד מרחק בממלכת וירטמברג. מיקום הטירה על רכס מוארך מעניק תצפיות רחבות על הסביבה.